מעכבי TNF בדלקת פרקים שגרונית, מחקר השוואתי

מעכבי TNF מהווים ציר טיפולי מרכזי בדלקת פרקים שגרונית Rheumatoid Arthritisי(RA). במחקר שתוצאותיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Clinical Rheumatology חוקרים מקולומביה ביקשו להשוות את היעילות והבטיחות של טיפול בן 36 חודשים ב RA בשלוש התרופות המוכרות בקבוצה - אטנרספט, אינפליקיסמאב ואדלימומאב (,etanercept, infliximab
adalimumab).

במחקר עוקבה רטרוספקטיבי נכללו 307 חולי דלקת פרקים שגרונית פעילה בני 18 ומעלה אשר טופלו באטנרספט (92 חולים), אינפליקסימאב (107 חולים) או אדלימומאב (108 חולים). הערכה קלינית של החולים בוצעה אחת לשלושה חודשים לפחות במהלך 36 חודשי הטיפול וכללה אומדן פעילות המחלה (DAS28), שאלוני הערכת בריאות בסיסיים Health Assessment Questionnaire, וקביעה של דרגת ההגבלה התפקודית כתוצאה מהמחלה הראומטית.

מניתוח התוצאות עולה כי ציון ה DAS28 החציוני עמד על 4.1 נקודות בתחילת המחקר וירד ל 2.39 נקודות בסיומו, לא נרשם פער מובהק בין שלוש התרופות (P=0.51). שיעור הנסיגה הממוצע של מחלת הפרקים עמד על 7.4 ל 100 מטופלים לחודש (95% רווח בר סמך 6.6-8.3), גם כאן לא נרשמו הבדלים ברי מובהקות בין הקבוצות, כשם שלא נצפו פערים במידת השיפור בהערכת הבריאות הכללית - ירידה מ 1.75 נקודות ב Health Assessment Questionnaire בתחילת המחקר ל 0.75 נקודות בסיומו.

במישור הבטיחות: תופעת הלוואי השכיחה ביותר של שלוש התרופות הייתה פריחה עורית. נרשמו שיעורי תופעות לוואי הבאים: בקרב חולים שנטלו אינפליקסימאב 24 ארועים ל 100 מטופלים לשנה, בקרב חולים שנטלו אדלימומאב 22 ארועים, ובקרב חולים שנטלו אטנרספט נרשם השיעור הנמוך ביותר של תופעות לוואי - 12 ל 100 מטופלים לשנה.

לסיכום, שלושת מעכבי הTNF, אטנרספט, אינפליקסימאב ואדלימומאב, הציגו יעילות דומה, קלינית ותפקודית, בטיפול שנמשך 36 חודשים בדלקת מפרקים שגרונית. אטנרספט גרם לפחות תופעות לוואי מאשר אינפליקסימאב ואדלימומאב.

מקור:

J Clin Rheumatol. 2016 Mar;22(2):57-62.
Direct Comparative Effectiveness Among 3 Anti-Tumor Necrosis Factor Biologics in a Real-Life Cohort of Patients With Rheumatoid Arthritis.
Santos-Moreno P¹, Sánchez G, Gómez D, Bello-Gualtero J, Castro C.

ערך: ד"ר צבי שליטנר