קרצינומה 08.02.2018

יתרון מובהק לטיפול משולב בסוראפניב ו-TACE בקרצינומה הפטו-צלוצארית בלתי נתיחה

במחקר קליני שהוצג בכנס ה-GICS האחרון נמצא: הטיפול המשולב בסוראפניב ו-TACE מביא לתוצאות טובות משמעותית בהשוואה לטיפול ב-TACE בלבד בחולי קרצינומה הפטו-צלולארית (HCC) בלתי נתיחה

קרצינומה הפטוצלולרית. צילום: שאטרסטוק

התרופה הביולוגית Sorafenibי(Nexavar, תוצר פיתוח משותף של חברת Bayer הגרמנית ו-Onyx האמריקנית), המעכבת מספר טירוזין קינאזות ו-RAF קינאזות, מאושרת לשימוש בחולי HCC משנת 2007. TACEי(Transcatheter Arterial Chemo-Embolization), פרוצדורה זעיר-פולשנית להפחתת אספקת הדם לגידולים, משמשת בראש ובראשונה במקרים של HCC בלתי נתיח. כיום, לא קיים עדיין סטנדרט טיפולי לחולי HCC בלתי נתיחה, ובמדינות שונות נהוגה גישה טיפולית שונה.

בכנס ה-GICS האחרון, שהתקיים בינואר 2018 בסן פרנסיסקו, הציג פרופ' קודו מסטושי (Masatoshi Kudo) מאונ' קינדאי שבאוסקה את תוצאות שלב 2 של מחקר TACTICS – מחקר רב-מרכזי בתווית גלויה (open label) שבוצע ביפן, ומטרתו לבדוק אם ישנו יתרון טיפולי לשילוב של סוראפניב ו-TACE עבור חולי HCC בלתי-נתיח בהשוואה ל-TACE בלבד.

במחקר השתתפו 156 מטופלים עם HCC בלתי נתיח. פרופ' קודו וחב' חילקו את המשתתפים באופן רנדומלי לשתי קבוצות: באחת 76 מטופלים שקיבלו TACE בלבד, ובשנייה – 80 מטופלים שקיבלו טיפול משולב של TACE וסוראפניב. יש לציין כי הטיפול בסוראפניב במחקר זה היה ממושך יותר (חציון של 38.7 שבועות) ביחס למחקרים קודמים שבוצעו להערכת טיפול משולב עם התרופה (17-21 שבועות).

הנבדקים בקבוצת הטיפול המשולב קיבלו סוראפניב במינון יומי של 400 מ"ג למשך 2-3 שבועות טרם התחלת הטיפול ב-TACE, ובהמשך – במינון יומי של 800 מ"ג במקביל לטיפולי ה-TACE. הטיפול נמשך עד לשלב ה-TTUPי(Time to Untreatable/UnTaceable Progression), הידרדרות שחמת הכבד לדרגה C לפי קריטריוני Child–Pugh, חדירת כלי דם, התפשטות הגידול אל מחוץ לכבד או תמותה. יש לציין כי הופעת נגעים תוך-כבדיים חדשים לא היוותה אינדיקציה להתקדמות המחלה או לכישלון טיפולי.

במחקר נמצא כי משך ההישרדות ללא התקדמות המחלה (Progression Free Survival – PFS) היה ארוך משמעותית, למעשה כמעט כפול, בקרב חולי HCC שקיבלו את הטיפול המשולב בסוראפניב ו-TACE ביחס לחולים שקיבלו TACE בלבד (25.2 חודשים לעומת 13.5 חודשים בהתאמה; סיכון יחסי [HR]י0.59; P = 0.006).

עוד נמצא כי גם עבור מטופלים שהפסיקו את הטיפול באמצע המחקר (עקב TTUP ו/או רפרקטוריות תחת טיפול ב-TACE), משך ההישרדות היה ארוך יותר בחולים שקיבלו טיפול משולב (26.7 חודשים לעומת 20.6 חודשים; סיכון יחסי [HR]י0.57; P = 0.02).

בנוסף, נמצא כי הטיפול המשולב משפר משמעותית את משך הזמן החציוני עד להתקדמות המחלה (24.1 חודשים לעומת 13.5 חודשים; סיכון יחסי [HR]י 0.56; P = 0.004). במועד הכנס טרם היו בידי החוקרים תוצאות ההישרדות הכוללת, שיוצגו בכנסים הבאים.

מבחינת בטיחות הטיפול, תופעות הלוואי שתועדו במהלך המחקר תאמו את פרופיל תופעות הלוואי המוכר ממחקרים קודמים להערכת טיפול משולב עם TACE.

החולשות העיקריות של המחקר נעוצות באוכלוסייה הספציפית של מטופלים ממוצא יפני, גודל המדגם ושינוי הפקטור של משך הטיפול בסוראפניב – ייתכן כי הטיפול הממושך בסוראפניב ביחס למחקרים קודמים הוא המפתח להצלחת המחקר ולאו דווקא הטיפול המשולב. דרושים מחקרים נוספים על מנת לבחון אפשרות זו, כמו גם מחקרים בחולים ממדינות מערביות ובמדגמים גדולים יותר.

בסיכומו של דבר, שלב 2 של מחקר ה-TACTICS היפני מציג תוצאות מבטיחות עבור חולי HCC בלתי-נתיח תחת הטיפול המשולב ב-TACE וסוראפניב, והטיפול המשולב עשוי להפוך בהמשך לסטנדרט הטיפולי בחולי HCC בשלב הביניים. דרושים, כאמור, מחקרים נוספים על מנת לחזק את תוצאות המחקר.

מקור:

https://www.medscape.com/viewarticle/891597

נושאים קשורים:  מחקרים,  TACE,  קרצינומה הפטו-צלולארית,  HCC,  סרטן כבד,  סוראפניב,  נקסבר
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו